אופן > תוכן
האופן – איך שאנחנו אומרים את הדברים, חשוב לרוב הרבה יותר מהתוכן – מה אנחנו אומרים. נחשו איך האופן שלנו נראה/נשמע בקונפליקטים…?
אסף שני, גישור פנים ארגוני ועסקי, סדנאות ניהול קונפליקטים ומו"מ, ייעוץ למנהלים
האופן – איך שאנחנו אומרים את הדברים, חשוב לרוב הרבה יותר מהתוכן – מה אנחנו אומרים. נחשו איך האופן שלנו נראה/נשמע בקונפליקטים…?
אנשים מתבלבלים בין שלושה מישורים שונים: קבלה, הבנה והסכמה. הראשון הוא תנאי הכרחי לתקשורת בכלל ובטח ובטח במהלך קונפליקטים ואילו השנים הנותרים הם בחזקת "בונוס".
הקשבה, כולנו מבינים (או לפחות אומרים שאנחנו מבינים…) כמה היא חשובה רק שבדרך משהו מתפספס לנו ואנחנו מוצאים את עצמנו לא מקשיבים. הנה כמה תובנות בנושא.
על המהפכה המשפטית שמטלטלת את המדינה בחודשים האחרונים מזוית של מו"מ וקונפליקטים
כל כך אנושי וכל כך מזיק – הצורך שלנו להחזיר לצד השני. איך אמר קונפוציוס "לפני שאתה יוצא למסע נקמה, תחפור שני קברים…" – הנזק שאנחנו גורמים לעצמנו הוא גדול, האם הוא שווה את ה"להחזיר"…?
"שיחות קשות" הוא מושג שמטיל צל ביומנו של כל מנהל שנדרש לנהל אותן… בגלל הקושי, מנהלים נוטים לדחות את ביצוע השיחה הקשה. רק ששיחות קשות, כמו חורים בשיניים, לא נעלמות אלא הופכות לטיפולי שורש…
יש סוד בכל מה שקשור לשכנוע ולא משנה את מי אתם מנסים לשכנע ובאיזה נושא.
מי לא מכיר את הצורך הכל כך אנושי של להרגיש צודק (ולומר את זה לצד השני!) במהלך קונפליקט. הצורך הזה כל כך חזק שהוא גורם לנו להתרכז בניגוח הצד השני ו/או בהצדקת נקודת המבט שלנו ובכל לפספס את המטרות שלנו בקונפליקט הנתון
"אקדח" היא מילה טעונה (… :-)) בכל מה שקשור לתקשורת בכלל ומו"מ/קונפליקטים בפרט. בסרטון אני מסביר מהו אקדח, איך נכון להתשמש בו ולאיזו מטרה.
קלפים על השולחן: קונפליקטים זה דבר מבאס. תחושת הבאסה שאנחנו מרגישים תלויה הרבה פחות ממה שאנחנו חושבים בהתנהלות של הצד השני או בתוצאה העגומה ויותר במרכיב אחר שתלוי אך ורק בנו.