ולוג
מה קשור החוק ה-3 של ניוטון לתקשורת בין בני אדם…? אז זהו, שהיכולת שלכם לנהל תקשורת אפקטיבית – כמנהלים, הורים או "סתם" אנשים – קשורה קשר עמוק להבנת האופן שבו החוק הזה מחבל לכם בהשגת המטרות שלכם…
במהלך קונפליקט אנחנו שולפים מהזיכרון שלנו מקרים ודוגמאות שתומכים בנקודת המבט שלנו.. אבל מה אם הזיכרון שלנו לא כזה מהימן כמו שאנחנו חושבים…?
בני אדם הם יצורים טיפשים לא מכוון שאנחנו עושים טעויות אלא מכוון שאנחנו מחבקים את נקודת המבט שלנו ומשוכנעים שאנחנו צודקים (והצד השני טועה…).
הנה הלינק לסרטון שיראה לכם שהמשבצות באותו הצבע: https://bit.ly/3xe1RKV
קונפליקטים כולאים אותנו. איך מזהים את המלכודת הזו ואיך נחלצים ממנה.
הקשר בין חוסן לקונפליקטים ברמה הלאומית והארגונית הוא די ברור – אנשים שרבים לא פנויים לטפל במה שצריך ומכאן הפגישה בחוסן הלאומי/ארגוני. לחוסן ולקונפליקטים יש קשר נוסף שבא לידי ביטוי ברמה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו.
מהי השנייה בה נוצר קונפליקט ואיך ניהול השנייה הזו ישנה אל חייכם/ן
מהי "לזניה של רגשות" ואיך היא קשורה לפתרונות חכמים לקונפליקטים
מה זה ה"קריפטונייט" שמופיע בסביבת קונפליקטים ואיך מתמודדים איתו כשהוא עולה.
כולנו (טוב, 'רובנו'…) מבינים את חשיבות שיתוף פעולה… כאילו, קצת בלתי אפשרי להשיג דברים בחיים בלי לשתף פעולה עם אחרים. אז למה, במקומות שאנחנו הכי צריכים את היכולת הזו – בקונפליקטים, שיחות קשות או כל מצב אחר של פער בין נקודות המבט – אנחנו "לא מצטיינים" בשיתוף פעולה…?
השיפוטיות שלנו מונעת מהצד השני להקשיב לעצמו ובך אנחנו מחבלים לעצמנו כאשר אנחנו זקוקים לשיתוף הפעולה של הצד השני למשל במצבים של שימור מוטיבציה של עובד, חיזוק נאמנות לקוח או בהנעה ללא סמכות.
איך מנהלים מו"מ עם צד כוחני? בצער רב, גישת ה-Win-Win היא לא התשובה הנכונה…
מהי המניפולציה הכי "מלוכלכת" שאנחנו יכולים לעשות לצד השני במהלך מו"מ, תהליך מכירה או ניהול קונפליקט? איזו מניפולציה הכי יעילה בהשגת אינפורמציה, תוך שמירה עליכם וגם נותנת לצד השני תחושה טובה? התשובה עשויה להפתיע אתכם.