קונפליקט הוא מן הסתם המונח הבסיסי ביותר בתחום הגישור. דפדוף בעיתון יומי יוכיח עובדה פשוטה (ועצובה): קונפליקטים הם התופעה החברתית הנפוצה ביותר. למרות היותה כה נפוצה ולפיכך כה חשובה, מעטים יודעים להגדיר מהו בדיוק קונפליקט.
מטרת מאמר זה היא להרים מסף מעל הגדרת המושג קונפליקט. כל אדם המעורב בקונפליקט ייטיב לעשות אם ידע מהו קונפליקט ולפיכך כיצד נכון להתמודד עימו.
המרכיב, אשר עליו ניתן להצביע בנקל, הוא המרכיב הגלוי של קונפליקט והוא מרכיב ההתנגשות בין הצדדים. כפי שטענתי בספרי The Romance of Ego & Conflict: A Practical & Spiritual Guide For Improving Your Conflict & Negotiation Abilities By Dissolving Your Own Ego ההתנגשות הזו נוצרת בראש ובראשונה בין נקודות המבט של המעורבים ולכן אין זה משנה אם קיבלה ביטוי נראה לעין. בעקבות תהליך של הזדהות של אדם עם נקודות מבטו מקבלת ההתנגשות בנקודות המבט ביטוי ממשי – אמירות ופעולות. ההזדהות של אדם עם נקודת מבטו היא מה שמכונה בתחום ניהול הקונפליקטים “חיבור בין האנשים לבעיה” – מה שאני נוהג לכנות המרכיב הפרסונלי – הדוריים נעשים אישיים. כלומר, קונפליקט היא התנגשות בין נקודות מבט המערבת ממד פרסונלי – אישי – בין המעורבים.
אך שני התנאים הללו – התנגשות ומרכיב פרסונלי – אינם מספיקים. כדי שההתנגשות תכונה קונפליקט, יש להוסיף מרכיב מצטבר נוסף והוא תלות. תלות היא כל אותם גורמים המאפשרים לכל אחד מהצדדים להשפיע על הצד השני. אם תבחנו את רוב ההתנגשויות שיש לכם עם הסובבים אתכם, תגלו כי ברובם המכריע של ההתנגשויות קיים מרכיב של תלות. בקהילות, מקומות העבודה ובמשפחה – בכל אחד ממעגלי החיים שלנו – אנו מקיימים מערכות יחסים עם הסובבים אותנו המתאפיינות ברמה כזו או אחרת של תלות. מדוע זה חשוב? כי נקיטת פעולה חד צדדית – לרוב תוקפנית – כלי צד עימו יש לנו יחסי תלות – משולה לזריקת בומרנג. זה רק נראה מתרחק עד שזה חוזר אלינו.
באופן טרגי, התהליכים הנפשיים המלווים קונפליקטים, שהם תוצר של אותו תהליך הזדהות של אדם עם נקודת מבטו אותו הזכרתי קודם, גורמים לנו לבצע פעולות “דוחפות” – פעולות המכוונות לפגוע בצד השני. בכך אנחנו לרוב מחבלים בהשגת מטרותינו אנו בקונפליקט נתון. לדחוף דבר מה כאשר שניכם מחוברים – באותו מרכיב של תלות – נדון מראש לכישלון.
שילוב של שלושת המרכיבים הללו – התנגשות בנקודות המבט, המרכיב האישי – הפרסונלי “המדביק” בין האנשים לבעיה ומרכיב התלות יוצרים פגיעה בתפקוד המעורבים. פגישה בתפקוד נמדדת בכל פרמטר: מערכות היחסים, זמן מושקע, אובדן הזדמנויות עסקיות, אנרגיה רגשית מושקעת, כסף ועוד.
מבין הרכיבים לעיל, היחידי הניתן בלעדית לשליטתנו הוא המרכיב הפרסונלי. התנגשות ותלות הם מרכיבים אשר, לפחות בטווח הקצר, אינם בשליטתנו. טבעי שלאנשים שונים תהיינה נקודות מבט וכאמור בכל קבוצת אנשים מתקיימים יחסי תלות בין המעורבים. אותו “חיבור בין האנשים לבין הבעיה” שהיא תוצר של פעילות המיינד שלנו ניתנת לשליטה.
אם כך, מיומנויות ניהול קונפליקטים הינה היכולת לנהל את הדיון בבעיה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם – “להפריד בין האנשים לבין הבעיה” – כך שניתן יהיה להפעיל כלים של קבלת החלטות וגיבוש פתרונות לטובת פתרון הבעיה. המשפט האחרון קל הרבה יותר לכתיבה מאשר ליישום. הוויה אנושית, עליה הרחבתי בספרי The Matrix Of Conflict – Escaping the Matrix by understanding why we get trapped in confrontational situations הופכת את התהליך האינטואיטיבי הזה למאתגר.
זו אחת הסיבות מדוע במצבים מורכבים על הצדדים להיעזר במגשר מקצועי אשר יודע כיצד לנהל הליך גישור – להפריד בין האנשים לבין הבעיה כך – שהמעורבים יכולים “לריב” עם הדבר הנכון: הבעיה ולא אחד עם השני.