ממשקים

ספק זה גורם בעייתי ומעכב נכון? במקומות מסויימים אולי אבל במהלך קונפליקטים ומו"מ הוא מהווה יתרון אדיר. מוזמנים לראות למה כוונתי.

הנטייה של כולנו "ללכלך" על הצד השני לקונפליקטים היא אנושית ואוטומטית רק שהיא כל כך מזיקה לנו… לא, אני לא מתכון להפגנת אהבה כלפי הצד השני לקונפליקט אלא ליכולת שלנו לפעול באופן שמשרת את ה-well being שלנו.

לא אחת לפני שצד לקונפליקט יוזם מהלך כלפי הצד השני, אני שומע את המשפט "טוב, אז אין ברירה…". האם באמת "אין ברירה? מניסיוני, יש ברירה והסרטון מציע דרך לראות עוד אפשרויות לפני שאנחנו יוצאים למהלך שעלול להזיק לנו.

אחד הדברים שמשפיעים על תוצאות המו"מ או הקונפליקט שאתם מנהלים הוא פערי הכוחות ביניכם לבין הצד השני. בסרטון אני מסביר את הנקודה ומציע דרכים לחזק את עצמכם.

יצא לכם לשמוע (או להשמיע…) את המשפט בכותרת הסרטון…? איך (ולמה) לא אומרים אותו ואיך מתמודדים את הצד השני אומר לכם אותו.

מהו גוף הכאב ואיך הוא בא לידי ביטוי במהלך קונפליקטים ועד כמה, כאשר מנוהלים נכון, קונפליקטים הם סביבה עם פוטנציאל טרנספורמטיבי מרפא.

יש מספר כללי יסוד באופן הפנייה לצד השני. כדי להבטיח שהשיחה תתקדם לאן שאתם רוצים (ולא תחריף את המצב) יש לפנות לפי עקרונות אותם אני מתאר בסרטון שלפניכם.

יש גורם אחד שניהול שלו משפיע באופן המשמעותי ביותר על איכות החיים שלכם. סקרנים? מוזמנים לצפות 🙂

כן… רגשות במהלך קונפליקט (או שיחה קשה) הם דבר שמפחיד אנשים. למה? כי זה נתפש על-ידי רבים כ"שדה מוקשים" או "סתם" מקום בו השליטה שלנו נמוכה ופוטנציאל ההתלקחות גבוה. קבלו זוית נוספת על הנושא.

מהי קארמה יוגה ואיך אפשר ליישם עקרון רוחני עמוק זה בחיי היום יום כדי לשפר את התוצאות שלנו (בין אם בניהול קונפליקטים ומו"מ ובין אם "סתם" בכל דבר אחר…)