"שמע, אני חייב לדבר איתך…" אמר לי שחר, מנהל תפעול בחברה גלובלית, בסיום סדנה שהעברתי בארגון שלו. "על משהו שלא יכולת להעלות בסדנה?" שאלתי אותו בחצי חיוך. שחר הנהן במבוכה קלה. בדרך למשרד שלו אספנו כריכים וקפה ובין ביס לשלוק שחר דיבר.
"הדר, מנהלת ה-QA פשוט יורדת לחיי… היא מציבה סטנדרטים שלא מחוברים לשטח כאילו אין לה הבנה של הביזנס… היא מחפשת אותי… תוקעת ברקסים איפה שרק יכולה ומוציאה אותי רע פעם אחרי פעם… זה כבר חודשים ככה…".
שתקתי.
שחר שתק.
"נשמע לא פשוט בכלל" אמרתי "כאילו שהיא… הקריפטונייט שלך…".
"קריפטו מה…?" שאל שחר במבט תמה "מה זה, סוג של מטבע דיגיטלי…?"
ב-1978 יצא הסרט 'סופרמן'. כריסטופר ריב גילם את גיבור העל וג'ין הקמן את נבל העל לקס לות'ר. (ריב אגב, סיים את חייו בכיסא גלגלים – הרחק מתדמית איש הברזל אותו גילם – לאחר שנפל מסוס והפך משותק מהצוואר מטה). לות'ר, שהבין שלא יוכל לנצח את סופרמן בכלים ארציים, אסף מרחבי החלל את הקריפטונייט – חומר ירוק, זוהר וגבישי מקריפטון (הכוכב של סופרמן, נקודה חשובה שמיד אתעכב עליה) – שהוא החומר היחידי "שיכול" על סופרמן. לקס מחביא את הקריפטונייט בקופסה עשויה עופרת (החומר היחידי סופרמן לא יכול לראות דרכו, נקודה חשובה שמיד אתעכב עליה) וכך מצליח להלביש על סופרמן שרשרת בה משובצת אבן קריפטונייט בירוק שיק זרחני. סופרמן חוזר לעצמו כשהשרשרת מוסרת מעליו ובפעלולים עוצרי נשימה אה-לה שנות ה-80 מסיט שני (!) טילים גרעיניים ממסלולם!
הסרט נחל הצלחה המסחררת וגם בגלל זה הפך 'קריפטונייט' למטבע לשון המייצג חולשה יוצאת דופן הניתנת לניצול, מעין "עקב אכילס" אבל כזה שמגיע, לכאורה לפחות, מבחוץ.
ועכשיו הסבר כדי לחלץ אתכם ממבוך האלגוריות: לכל אחד ואחת מאיתנו יש 'קריפטונייט' משלו.ה – משהו שיש לו כוח עלינו, שמוציא מאיתנו חולשה קיצונית. זה יכול להיות כל דבר – אוכל, אלכוהול, הימורים, משחקים או כל דבר שאנו מרגישים ששולט עלינו. מכוון שהדומיין שלי הוא קונפליקטים, אתייחס בפוסט הזה ל-'קריפטונייט אנושי' – אנשים שסביבם אנחנו מרגישים כמו שקית חלב ריקה. כמו הקריפטונייט המקורי, שהגיע מהכוכב של סופרמן, כך גם 'הקריפטונייט' בחיים שלנו מגיע מאותו "הכוכב" שלנו ובגלל זה, ורק בגלל זה, יש לו כוח עלינו. ב"כוכב" אני מתכוון לעולמנו הפנימי. כן, כן הצילבה הנוראה – הנמסיס שלכם.ן – הוא שיקוף של חלקים באישיות שלכם.ן שמתממשים בעולם שסביבכם.
אמא טבע, ה-'לקס לות'ר באלגוריה, "מחביאה" את ה-'קריפטונייט' במקום האחרון בו אנחנו מסוגלים לראות אותו – ה-'עופרת' – הצד השני ולא סתם הצד השני אלא זה שאנחנו הכי סולדים ממנו. כאילו, מה הסיכוי שנבין ש"הוא" הקריפטונייט שלנו… אכן סיכוי די נמוך כך כשכל עוד לא הבנו את זה, נמשיך להתנהל במשור החיצוני ולנהל שנים על גבי שנים קונפליקטים כששרשרת הקריפטונייט ענודה לצווארנו. אנחנו יכולים להבטיח לעצמנו שלא נגרר עם אותו צד שני לדינמיקה הרסנית, אבל זה יקרה שוב ושוב. ואם אותו אדם יצא מחיינו כי עברנו דירה או מקום עבודה או מערכת יחסים, הוא.י יחזרו בצורת דמות אחרת. אינדיד, קארמה איז אה ביץ! גאוני כמה שזה שיטני… לא בכדי אמרתי שאמא טבע היא הלקס לות'ר באלגוריה.
הטיפול ב-'קריפטוניט' שלכם, זה שהיקום סידר לכם בהזמנה סופר אישית, נעשה במקביל במישור הפנימי והחיצוני. בפנימי – התמודדות עם המקומות בתוככם שמשתקפים בחוץ ובחיצוני – באמצעות ניהול הקונפליקט בחכמה באמצעות רכישת המיומנויות המתאימות.
סיימתי את ההסבר. שחר מצמץ.
"אז אתה רוצה לומר לי ש…" הנהנתי לפני שסיים את המשפט… "אין מצב!" אמר שחר בנחרצות ששמורה רק לאנשים שנמצאים בהכחשה עמוקה. "אז לא" חייכתי ונשענתי אחורה בכיסא. שחר ניסה לקחת שלוק מהקפה שלו אבל לא ממש הצליח לו… ניכר היה שסערה עוברת עליו. "מה שנכון זה רק מה שמרגיש לך נכון " אמרתי לו "תן למה שאמרתי להדהד ובוא נדבר עוד יום – יומיים".
בערב קיבלתי ווצאפ משחר: "יש מצב שאתה צודק… מתי נוכל להיפגש שוב ולהתחיל לטפל בזה…?"
נקודה חשובה לסיום. יש מצבים בהם ה-'קריפטונייט' שלכם מסב לכם כזו עוגמת נפש שיש צורך באיש מקצוע – מטפל שיעזור לכם לנווט בסבך הכאב ו/או איש חוק שידע לנווט את ה-'קריפטונייט' אל מאחורי סוגר ובריח! עם כל הכבוד ל-"בפנים", יש גם "בחוץ" והאחד לא רק שלא בא על חשבון השני אלא מתקיים ביחסי גומלין אתו. הכלל פה הוא Handle or Disengage – טפל או התנתק – כן, כן, לפעמים הדבר הכי מדויק עבורכם יהיה להתרחק מ-'הקריפטונייט' כדי להתחזק ולחזור ולטפל בו כשאתם מאוששים.
מוזמנים.ת לשתף באמצעות: