הקונפליקט שבין הנהלת הארגון לוועד העובדים הוא קונפליקט מובנה – קונפליקט אשר אינו ניתן ליישוב אלא רק לניהול. כלומר, לא ניתן (ואפילו לא רצוי) לפתור אותו לגמרי אך בהחלט ניתן לנהל אותו כך שתפקוד הארגון לא יפגע.
קונפליקטים בין הנהלות לוועדים, שאינם מנוהלים נכון, יגיעו מהר מאוד לכותרות העיתונים והנזקים שיגרמו לארגון יהיו גדולים: החל מפגיעה תדמיתית, דרך נזקים כלכלים וכלה בירידה בלכידות הארגונית.
העובדה שהקונפליקט בין הנהלות לוועדים אינו ניתן ליישוב אלא רק לניהול, לא רק שאינה מהווה חיסרון אלא יכולה להיות יתרון אדיר לארגון. בניהול נכון של הקונפליקט, כל הנזקים מניהול שגוי של הקונפליקט יכולים להפוך להיות יתרונות: חיזוק ההזדהות של העובדים עם מטרות הארגון, שיפור המוטיבציה והלכידות הארגונית שישפיעו לטובה הן על התוצאות העסקיות והן על תדמיתו של הארגון.
מגפת הקורונה העלתה את גובה הלהבות מתחת לסיר המבעבע ממילא. שאלות רבות הנוגעות להתנהלות 'עובדים – ארגון' התעוררו בגלל הצורך להיערך לשינויים שנכפו על המשק – החל מנושא של חל"ת ועבודה מהבית וכלה בציצמום מצבת העובדים כתוצאה מירידה בביקוש בענפים שונים.
כל משבר מחייב פעולה מהירה ולרוב כואבת. ארגונים, בהם הקונפליקט בין הנהלה לוועד לא נוהל עד המשבר באופן נכון, נאלצו להשקיע אנרגיה רבה בניהול הקונפליקט במקום להקצות את כל המשאבים הארגוניים להתמודדות עם המשבר.
אז מהו ניהול "נכון" של הקונפליקט בין ההנהלות לוועדים? ניהול נכון של הקונפליקט משמעו שינוי פרדיגמה אצל המעורבים: מעבר מחשיבה של "או" – תפישה של אינטרסים מתנגשים – לחשיבה של "וגם" – תפישה של אינטרסים משתלבים.
שינוי הפרדיגמה הזה מתחולל במסגרת תהליך של "בניית הסכמות" – הליך גישור להתמודדות עם קונפליקטים מובנים המערבים מספר רב של צדדים או אנשים – המיועד לסייע לקבוצות להגדיר את נקודת המבט שלהם בצורה חכמה ועל בסיסה לנהל מו"מ אינטגרטיבי עם הצד השני. "צורה חכמה" משמעה: יש לנו הרבה יותר מה להרוויח אם נבסס בינינו שיתוף פעולה.
מכוון שמדובר בקונפליקט מובנה לעולם יהיו בין הצדדים אינטרסים מתנגשים. האתגר בניהול הליך "בניית הסכמות" מוצלח הוא ביכולת ליצר פתרון משותף בו התועלת האישית מהמענה על האינטרסים המשתלבים עולה על התועלת האישית והארגונית מהמענה על האינטרסים המתנגשים.
הליך "בניית הסכמות" מתנהל בדרך של מפגשים המונחים על-ידי מנחה – מגשר – המתמחה בניהול הליכים אלו. ברירת המחדל היא שרוב המפגשים יהיו משותפים לשני הצדדים אך המגשר מקיים גם פגישות נפרדות עם כל צד כדי לסייע לו בהגדרה מדויקת של נקודת המבט שלו, טיפול "בנושאים רגישים", בחינת חלופות וכו'.
תהליכי "בניית הסכמות" הם תהליכים ממוקדים וניתן לרוב להגיע לפתרון מוסכם תוך 4 עד 5 פגישות – 10 עד 15 שעות.