מחלקה של חיילים איטלקים צועדת אל הקרב. בראש המחלקה, במדים מצוחצחים ושפם משוח בברלטין צועד הסמל. רעש מגפי החיילים על החצץ מהדהד בעמק הדומם. ואז, בין הגבעות נגלה האויב… "אוונטי סולדטי" (שפירושו באיטלקית "קדימה חיילים!") קורא הסמל בקולו המרשים.
המחלקה נעצרת, איש לא זז.
הסמל, קצת נבוך מחוסר שיתוף הפעולה של חייליו, צועק שוב בקול "אוונטי סולדטי!".
המחלקה עומדת במקומה, איש מהחיילים לא זז.
הסמל, שהמבוכה שלו מתחלפת בכעס, קופץ על סלע קרוב ובקול בריטון א-לה סקאלה שמהדהד בכל העמק שואג "אוונטי סולדטי!".
איש מהחיילים לא זז. אחד החיילים ממרפק את חברו ולוחש "קה בלה וואצ'ה…" (שפירושו באיטלקית "איזה קול יפה יש לו…").
התייחסות לדבר מה שקשור למסר אבל לא למסר עצמו מכונה מטא – מסר. החיילים לא התייחסו למה שאמר הסמל – לפקודה שנתן – אלא לאופן בו נתן את הפקודה – לקולו. ההתייחסות למטא מסר גרמה לחיילים לעצור ולהתפעל מקולו של הסמל במקום, במקרה בו היו מתייחסים למסר עצמו, לרוץ אלי קרב.
היכולת להתייחס לרובד של המטא – מסר מחייבת פרספקטיבה דבר שלא היית מצפה שיהיה לחיילים בשדה הקרב, גם אם מדובר בחיילים איטלקיים שקיבלו חינוך קלאסי…
נחשו מה אנחנו מאבדים בסביבת קונפליקטים…? יאפ, את היכולת שלנו לראות את הדברים בפרספקטיבה. התוכן "מקפיץ" אותנו, אנחנו מגיבים אליו, מה ש"מקפיץ" הצד השני שמגיב אליו וחוזר חלילה… כמו בורג שהולך ומתברג עמוק יותר כך הולכים הצדדים וננעצים עמוק האחד בשני ושניהם ביחד בבעיה.
העניין הוא, שפתרון לבעיה ימצא לרוב במישור המטא שלה או, כפי שאמר זאת אלברט איינשטיין "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה בה השתמשנו כשיצרנו אותן." כלומר, בלי יכולת מטא לא ניתן לפתור את הקונפליקט. כן, לקונפליקטים יש את אותו המבנה שיש לחולות טובעניים.
מעבר לאובדן הפרספקטיבה בסביבת קונפליקטים, בני אדם מכורים באופן כללי למשמעות – אנחנו בוחנים את הדברים שנאמרים לנו דרך פריזמת התוכן ולכן מתקשים לראות תבניות במה שנאמר. היזכרו בפעם האחרונה שמישהו הציע פתרון שהיה שונה משלכם או (נושא פופולרי כרגע) צידד בדעה פוליטית ששונה משלכם – האוטומט שנדלק – הצורך הכפייתי לענות לתוכן – הוא סימפטום של אותה התמכרות למשמעות.
רכישת מיומנות ניהול קונפליקטים כוללת בין השאר זיהוי של התבניות שמאפיינות קונפליקטים – יכולת מטא קונפליקט אם תרצו שמאפשרת, אחרי זיהוי התבנית, לנהל את המצב ובכך לשנות אותו. למשל, אחת התבניות שמאפיינות קונפליקטים היא תבנית של "האשמה" – אצבעו של הצד השני מופנית כלפיכם. היכולת לזהות את האצבע המאשימה שמופנית אליכם, במקום להיפגע או לכעוס על עצם ההאשמה – היא יכולת מטא – קונפליקט כי תשומת הלב שלכם מתמקדת לא במה שמאשימים אתכם אלא בעצם העובדה שמאשימים אתכם.
נשמע מורכב ומאתגר? אז זהו שברכישת ההבנה ובתרגול אפשר לרכוש את המיומנות הזו. דמיינו לשנייה איך יראו החיים שלכם אם הדברים שנאמרים לכם "יקפיצו" אתכם פחות, שרמת ההתמכרות שלכם לתוכן תרד ותוכלו לנהל מצבים מורכבים מאשר להיות מופעלים על ידם.
יש שקוראים לזה 'חירות'.
מוזמנים.ת לשתף באמצעות: