הליך גישור מוכר בציבור כהליך בו צד שלישי, הניטרלי לסכסוך מבחינה זו שאין לו אינטרסים בנושא הקונפליקט, מסייע לצדדים המסוכסכים לפתור את הקונפליקט. זו אכן הגדרה נכונה רק שהיא כללית ואינה מאבחנת בין הליך גישור לבין הליך פישור למשל.
מטרת מאמר זה היא להסביר מה פירוש המגשר מסייע לצדדים המסוכסכים לפתור את הקונפליקט.
ביהמ”ש – ההליך הפופולרי ביותר לפתרון סכסוכים (לאו דווקא בשל התאמתו לצורכי הצדדים) – והליך הבוררות הם הליכים המוכרים בציבור כהליכים בהם השופט והבורר נותנים פס”ד בסכסוך. בכניסתם להליך משפטי או הליך בוררות מוותרים למעשה הצדדים על האפשרות כי יגיעו להסדר מוסכם ביניהם ומעניקים לשופט או לבורר את סמכות ההכרעה בעניינם. גישה לפיה הצד השלישי מעורב בניהול ההליך ובפתרון נקרא גישה פטרנליסטית. מקור המילה פטרנליזם הוא במילה הלטינית פַּטֵר שפירוש אבא ומשמעותה היא שאדם תופש עצמו כבעל אחריות, ידע, סמכות גדולים משל רעהו ולכן מציע – עד כדי כופה – את נקודת המבט שלו. נקודת מבט זו עשויה לאפיין (לאו דווקא מכוון שהיא נכונה) יחסי הורים לילדיהם. כלומר, שופטים ובוררים בשבתם כצדדים שלישים לקונפליקט, יוצאים מנקודת מוצא כי להם הסמכות והידע לנהל את הקונפליקט בין הצדדים ולכפות עליהם פתרון.
גם הליך הפישור – אשר בציבור נתפש בטעות כדומה/זהה להליך גישור – מתאפיין בגישה פטרנליסטית. אמנם, למפשר אין סמכות הכרעה בסכסוך והצדדים רשאים בכל שלב לבקש לסיים את ההליך, אך המפשר יהיה מעורב בשינוי נקודת המבט של הצדדים בכך שיסביר להם מהן החולשות בנקודת מבטם ועל בסיס זה יהיה מעורב בגיבוש הפתרון ביניהם. המפשר יציע את נקודת מבטו – על בסיס ניסיונו המקצועי – וינסה לשכנע את הצדדים לשנות את נקודת מבטם.
הליך גישור מתאפיין בגישה מעצימה ההפוכה לגישה הפטרנליסטית ובכך שונה מהותית מההליך המשפטי, הליך הבוררות וגם מהליך הפישור. מגשר אינו מנסה לשכנע את הצדדים, אינו מנגח את נקודת מבטם ואינו מציע פתרונות. במקום אלו הוא מסייע לצדדים להגדיר את נקודת מבטם באופן כזה המאפשר דיון ענייני וחתירה משותפת לפתרון. בהליך הגישור עוברים הצדדים תהליך באופן בו הם מגדירים את נקודת המבט שלהם בקונפליקט הנתון ועל בסיס שינוי זה מתאפשר להם הרוב המקרים לגבש ביחד את הפתרון לניהול או יישוב הקונפליקט.
האופן בו מנוהל הליך הגישור מעלה את הסיכויים לפתרון אופטימלי – שהרי הצדדים הישירים לקונפליקט עיצבו אותו – ויותר מכך, תחושתם של המעורבים עם ההליך והפתרון טובה יותר. הצדדים עוברים במהלך הגישור תהליך אשר מאפשר להם לקחת “בעלות” על הקונפליקט ומכאן על הפתרון שגובש. מכוון שאיש לא כפה עליהם דבר, תחושת הבחירה עמה נותרים הצדדים אשר על בסיסה הם מעצבים את הפתרון מותירה אותם בתחושת שביעות רצון. תחושה זו הכרחית כאשר הצדדים רוצים, או חייבים, להישאר בקשר גם לאחר סיום הקונפליקט כמו למשל כאשר מדובר בבני אותה משפחה, הורים לילדים משותפים או חברות הממשיכות להתקיים באותו ענף.
לא אחת אני נשאל מהו ההליך הטוב ביותר לפתרון סכסוכים? זוהי שאלה טיפשית כי הרי אין הליך שהוא הטוב ביותר לפתרון סכסוכים אלא יש הליך שהוא המתאים ביותר לניהול קונפליקט נתון. יש סכסוכים בהם דווקא הליך פישור יהיה ההליך המתאים ביותר לניהול הקונפליקט, למשל בסכסוכים “שטוחים” כגון תביעות מול חברות ביטוח סביב נושאי של נזקי רכוש. במקומות בהם יש רצון או הכרח לשמירה על קשר בין הצדדים – למשל בתוך ארגונים, בין גופים בענפים עסקיים קטנים, חברות משפחתיות או בין זוגות מתגרשים בעלי ילדים משותפים – יהיה הליך הגישור ההליך המתאים ביותר לניהול הקונפליקט.
לכן, לפני בחירת ההליך לפתרון הקונפליקט, יש לנתח את הצרכים והאילוצים של הקונפליקט הנתון ועל בסיס אלו לבחור את ההליך המתאים ביותר לפתרון הקונפליקט.
ההליך המשפטי, אשר קודם לכן כתבתי כי הוא ההליך הפופולרי ביותר לפתרון הקונפליקט, הוא ההליך היחידי אותו ניתן לכפות על הצד השני (בהינתן שאין הסכמה חוזית קודמת בין הצדדים לגבי פתרון קונפליקטים). זו כנראה אחת הסיבות שההליך המשפטי הוא כה פופולרי וזה גם יתרונו על-פני הליך הגישור, הפישור והבוררות המחייבים את הסכמת המעורבים.
חשוב להדגיש כי לא כל המגשרים מקפידים לנהל הליך מעצים – או במילים אחרות לא כל מי שמכנה עצמו מגשר אכן מנהל הליך גישור אלא הליך פישור. לכן, בקונפליקטים בהם נכון לקיים הליך גישור מעצים, חשוב לוודא טרם תחילת ההליך כי המגשר אכן מנהל הליך גישור ולא מסתתר מאחורי כותרת של מגשר ובעצם מנהל הליך פישור.
בשני גישור אנו מציעים, מעבר להליך גישור המנוהל בגישה מעצימה, גם את הליך הגישור – בוררות. זו הליך המתחיל כהליך גישור מתוך כוונה לסייע לצדדים לעבור תהליך אשר יאפשר להם לגבש בעצמם את הפתרון. במידה והליך הגישור אינו צולח, מחליף המגשר את כובעו והופך לבורר הנותן פס”ד. הליך הגישור – בוררות שואף לקחת את הטוב מהליך הגישור – ניהול הליך מעצים – ומהליך הבוררות – סיום הקונפליקט בכל מקרה כך שהדברים נסגרים בצורה כזו או אחרת.