קונפליקטים הם דבר מבאס. אבל ממש! למה? "נו באמת," תגידו "איזו מן שאלה זו…? כי הצד השני איכזב, כי לא הצלחתי להשיג דברים שרציתי, כי עלו רגשות לא נעימים…"
בול! אתם צודקים לגמרי – ללא ספק גם בגלל כל הדברים האלה, קונפליקטים הם אכן דבר מבאס. גם, לא רק. ולא, אני לא מתכוון לעוד דברים מאותו "הסוג" שמניתם, אני מתכוון לרובד אחר של הדברים שמהווה את מקור הבאסה: הרובד הפנימי.
במילים פשוטות: קונפליקטים הם שיקוף של החסמים והאמונות המגבילות שלנו שיוצרת את כלוב הזכוכית התודעתי בו אנחנו מתקיימים – המייטריקס. קיומו של כלוב הזכוכית הזה בא לידי ביטוי בהתנהלותו של הצד השני. במילים פשוטות ובהיתלות באילנות גבוהים: "טול קיסם מבין שינך. אמר לו: טול קורה מבין עיניך".
החסמים הפנימיים שלנו שמתגלים בקונפליקט הם מקור נוסף, אולי אפילו המשמעותי, של הבאסה שאנחנו מרגישים.
אל תבינו אותי לא נכון, יש גם "בחוץ" מהבחינה הזו שאנחנו לא חיים בוואקום כך שלהתנהלות של האנשים סביבנו יש השפעה, ובהקשר של קונפליקטים השפעה שלילית, על ה-well being שלנו. לכן כתבתי קודם 'גם, לא רק'.
אחד המשפטים המכוננים בקורס בניסים הוא המשפט: "You are never upset for the reason you think". זה משפט מדויק באופן כואב. כואב, מכוון שבני אדם בנויים כך שאת הסיבות להתרחשותם של אירועים לעולם נחפש "בחוץ". תכלס, זה די הגיוני שנחשוב ככה שהרי חמשת החושים שלנו מופנים החוצה אז כבר מגיל ינקות ברור לנו שהסיבות נמצאת בחוץ… הפוך גוטה, הפוך.
ומה אם הסיבה שאני מבואס היא לא (רק) בגלל הצד השני אלא (גם) בגללי…? ואולי אני מבואס מכוון שאני לא לוקח אחריות על האזור המסוים בחיים שלי שמשתקף בקונפליקט עם הצד השני…? הו אז לא רק שאין לי את מי להאשים אלא שאם אכן הדברים תלויים בי, אז אני (ורק אני) צריך להתייצב מול כל אותם דברים בתוכי שמונעים ממני להשתנות… לא פשוט… לא פשוט בכלל…
הרעיון שאני מתאר כאן – היכולת להשתמש בסביבת הקונפליקט כמראה שמכוננת שינוי תפישתי ומכאן לקיחת אחריות על התבניות שיצרו את הקונפליקט מלכתחילה – נמצא ביסוד התפישה הטרנספורמטיבית בניהול קונפליקטים.
התפישה הזו טוענת שסיום אמיתי של הקונפליקט יכול להתרחש רק כאשר כל צד לוקח אחריות על חלקו. טיפול רק במישור "החיצוני" של הקונפליקט ייצור, במקרה הטוב, רגיעה זמנית. כשהקונפליקט יתעורר שוב, וזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה, הוא יהיה חמור ומורכב יותר לפתרון.
אז… מה אתכם…? איזו תבנית שלכם משתקפת בקונפליקטים שיש לכם עם בני הזוג, הילדים, הקולגות לעבודה או כל אדם אחר שיש לכם קונפליקט אתו?