אסף שני, גישור פנים ארגוני ועסקי, סדנאות ניהול קונפליקטים ומו"מ, ייעוץ למנהלים

ניהול אגו בניהול פרויקטים – חלק I

"הפסימי מתלונן על כיוון הרוח, האופטימי מצפה שהיא תשתנה והחכם מכוון את המפרשים בהתאם" ~ ויליאם ארתור וורד

איפה הייתם ממקמים את האגו על סקאלה בה 1 הוא "רע" ו-10 הוא "מעולה"?

את השאלה הזו שאלתי עשרות רבות של פעמים בשנים האחרונות, ובאופן לא מפתיע, כמעט כל הנשאלים מיקמו את האגו בשליש התחתון של הסקאלה.

אגו נתפש כ"רע", כ"אויב" וכדבר מה שצריך להכניע או לפחות לרסן. ואני רוצה לומר, אחרי 26 שנים בהם אני עוסק בקונפליקטים – סביבה שמעירה לחיים את האגו של כולנו – בהצלחה למי שמנסה להכניע את האגו שלו.

התיזה שאני רוצה להציע אומרת שמה שיצר את הבעיה הוא גם מה שיפתור אותה, כלומר כפי שאמר וורד, בואו נרים את המפרשים שלנו עם כיוון האגו במקום להתבאס מקיומו או לקוות שישתנה.

לנהל פרויקט משמעו לנהל אנשים ולנהל אנשים משמעו לנהל אגו. להיות מנהל פרויקט פירושו במידה רבה להיות Relationship manager – לנהל את מערכות היחסים עם בעלי העניין בפרויקט. מכאן, שהבנת תהליכים אנושיים – מה גורם לבעלי ענין בפרויקט להתנגד, איך מתירים קונפליקטים ומניעים בעלי ענין לשיתוף פעולה – או בפשטות "ניהול אגו בפרויקט" היא יכולת הכרחית למנהלי פרויקטים כמו, ואולי אפילו יותר, מבקרת תקציב וניהול הגאנט.

אגו, ולא אכנס כרגע להגדרה המדויקת שלו, הוא הרכיב המנטלי שאחראי להישרדות שלנו. מכוון שכך, הישות המנטלית הזו, חרדה לגבולותיה וכל איום על "הגבולות" הללו – למשל כשמישהו מתריס על סמכותנו או לא משתף פעולה ומאיים בכך על יכולתנו להשיג את מטרותינו או "סתם" פוגע בדמוי העצמי שלנו – מדליק את האגו ומפעיל את "ערכת ההפעלה" שלו. מכוון שמדובר בהישרדות, האגו זוכה למשאבים מנטליים רבים ומכאן אחיזתו העקשנית בנו.

קלפים על השולחן: האגו שלנו נמצא כדי להישאר ולא רק זה אלא שהוא זוכה למשאבים מנטליים רבים כך שהסיכוי להכניע אותו משול לניסיון הנואל לשנות את כיוון הרוח.

את האגו אפשר לרתום ולהפוך לכלי רב עוצמה בשירות מנהל הפרויקט אם נדע להוסיף לו רכיב אחד: רציונליות וזאת באמצעות מודל ה-I Win.

אם המושג "I Win" מעורר בכם התנגדות הרי זה בגלל שהוא מדליק לכם את האגו וגורם לכם לתרגם את ה-I Win במשמעותו היחסית של "אני אנצח אותך" רק שזה ממש לא מה שה-I Win אומר…

מטרת ה-I Win היא למקד אותנו במטרות שלנו, מטרות שבאופן טראגי אנחנו שוכחים במהלך קונפליקט כשכל תשומת הלב שלנו מופנית בצד השני, למשל בעל עניין שמאיים בדרך כזו או אחרת על הפרויקט ומכאן עלינו.

I Win מבקש מאיתנו לשאול את עצמנו שתי שאלות:

השאלה הראשונה היא: האם הפעולה שאני עומד/ת לעשות (או כבר עשיתי…) תקדם אותי להשגת מטרותיי – ה-Win שלי. ב-26 השנים שאני מלמד את הנושא גיליתי שב-99.8% מהמקרים עונה השואל ב-"לא"… איך לענות במייל מתנצח לצד השני (ולהגדיל תוך כדי את רשימת הנמענים ב-CC) תקדם את הפרויקט…? איך היא תמצב אותי כמנהל פרויקט אחראי, שקול והגיוני…? איך היא תשפר את מצב הרוח שלי…? מאחר והשאלות הללו הן שאלות רטוריות שהתשובה עליהן היא 'לא', – כלומר הפעולה הזו לא משרתת אותי, את ה-I שלי, נשאלת השאלה השנייה של ה- I Win והיא: "איך אם כן נכון לי לנהוג כדי להשיג את ה-Win שלי?" וכאן, שוב באחוזים שמעל ה-90% עונה האדם לעצמו: בשיח לפי עקרונות מקדמים עם הצד השני.

כלומר, הוספת הרכיב הרציונלי – התכליתי – מפנה את תשומת הלב של אדם פנימה, אל מטרותיו שלו, ובכך מאפשרת לנו לרתום את העוצמה שמגולמת באגו כדי להשיג את המטרות הללו. מנהל פרויקט שישכיל להוסיף את תפישת ה-I Win לארגז הכלים המקצועי שלו, יטה את המפרשים שלו עם הרוח ויגרום לפרויקט שהוא מנהל להפליג במהירות ובהצלחה רבים יותר אל הנמל.

בפוסט הבא אסביר מהו אגו, למה גם משפטים פולניים של "אני אשב לבד בחושך" נובעים מאגו, איך אגו גורם לנו להיכלא ב"לולאות עבר" ואיך, הלכה למעשה באמצעות מודל ה-I Win ניתן לנהל מצבים מורכבים מול בעלי עניין בפרויקט.

דילוג לתוכן