fbpx

אסף שני, גישור פנים ארגוני ועסקי, סדנאות ניהול קונפליקטים ומו"מ, ייעוץ למנהלים

גישור, קונפליקט, משא ומתן, שיחות קשות, מיומנויות גישור, מיומנויות משא ומתן, מו"מ, סדנאות, הכשרות לארגונים, מיומנויות ניהול קונפליקטים, אסף שני, מיומנויות גישור, גישור פנים ארגוני, בניית הסכמות

איך להתמודד עם שקרנים

"שיהו, אני לא יכולה יותר עם חמוטל.. היא כזו שקרנית!" אמרה לי חברה טובה הבוקר. "היא מראה לי את הטלפון שלה, כשהוא פתוח מהצד והפתח של הלחצן שמפעיל את הטלפון התעקם ואומרת לי 'אני לא יודעת מאיפה, הלחצן כנראה התעקם וגרם לטלפון להיפתח…' &&&%%%##$$ שלה! עכשיו אני צריכה לדאוג שהרכש יארגנו לה טלפון חדש… נמאס לי כבר מהשקרים שלה!"

נניח שאתם מדברים עם מישהו ותוך כדי שיחה, הוא אומר משהו שהוא… לא ממש מדויק… (בואו, הוא משקר!) איך תנהגו?

אפשרות אחת היא לכנות אותו "שקרן!" זו אפשרות פחות יעילה כי, משום מה, אנשים נוטים להיפגע כששם התואר הזה מודבק אליהם. סביר להניח כי עצם הכינוי שקרן יגרום לשקרן להגן ביתר שאת על מה שאמר (ובכך להפוך משקרן חד פעמי לשקרן סדרתי…) כלומר, גם פגעתם וגם גרמתם לצד השני להתחפר עמוק יותר בתוך השקר שלו. נייס וורק!

האפשרות השנייה היא ללכת בנתיב מתחכם יותר. ככלל, הדרך העדינה – המתוחכמת היא לרוב הדרך היעילה יותר מכוון שהיא "פורקת" את הצד השני מנשקו (בהקשר הנוכחי, השקר שלו) מבלי שהוא שם לב לכך. יש לה יתרון נוסף: מהדרך העדינה אפשר לעלות לדרך הפחות עדינה מה שאי אפשר לעשות אם כבר התחלתם בדרך הפחות עדינה. מטאפורית, מאקדח מים אפשר להתקדם לנבוט, מנבוט אי אפשר לרדת לאקדח מים.

הסיבה שאנשים קופצים על האפשרות הראשונה ולא על השנייה היא בגלל הצורך האנושי שגורם לנו כל כך הרבה סבל: הצורך להיות צודקים. להוכיח לצד השני שהוא שקרן, אידיוט או כל דבר אחר מרגיש לנו כל כך נכון עד שאנו נעשים עיוורים לצרכים העמוקים, ולרוב החשובים יותר, שיש לנו במצב הנתון. ההבנה שכנראה טעינו כששוב בחרנו ב'צודק' על פני 'החכם' מגיעה לאחר מעשה… אנחנו מתבאסים ונשבעים לעצמנו שבפעם הבאה ננהג אחרת…

תכלס, כשמישהו משקר מה אנחנו רוצים להשיג:

  • לגרום לו לחזור בו מאמירת אי האמת שלו – לדייק את עצמו.
  • לפתוח פתח להתבוננות עצמית – למה שיקר מלכתחילה ו, אם זו תופעה שחוזרת על עצמה, לשקול לבחור בשינוי.
  • בין אם זה בן משפחה, חבר או מישהו מעולמנו המקצועי (קולגה, לקוח וכו'), לשמור על הקשר האיש ו/או החברי ו/או המקצועי שיש לנו אתו.

לכנות את הצד השני "שקרן!" לא יגרום לו לחזור מהאמירה, בטח לא יעודד אותו להסתכל פנימה ולקחת אחריות על השקר ולגבי איכות הקשר ביניכם… נו, ניסיון החיים שלכם הראה לכם מה אמירות מעין אלו מעוללות לקשרים אישיים או מקצועיים…

"בסדר, בסדר…"  תגידו, "הבנו שאנחנו מטומטמים בכך שאנחנו בוחרים בצדק במקום החוכמה… סיפור חיינו… עכשיו, מהי הדרך העדינה והמתוחכמת שאתה מציע…?"

הדרך העדינה והמתוחכמת לטפל בשקרנים היא באמצעות שיקוף. שיקוף, פירושו לחזור על המשפט – שניים שאמר השקרן כמו שמראה היתה משקפת את הדברים שנאמרו.

למה זה יעיל? כי רוב רובם של האנשים ירגישו לא בנוח כאשר יתבוננו בשקר שהם עצמם אמרו (אמרתי 'רוב רובם של האנשים' לא כולם… אצל אנשים מסוימים, רובם פוליטיקאים, בלוטות 'אי הנוחות' התנוונו…) ולכן ירגישו דחף לתקן את עצמם! "כל" מה שאתם עשיתם היה לשקף את מה שהם אמרו והם כבר יתקנו את עצמם… יאפ! "הם יתקנו את עצמם" – שיקוף הוא כלי גאוני!

בכך ש"כולה" חזרתם על הדברים של הצד השני, גרמתם לו לדייק את עצמו, פתחתם פתח לדיון שאולי יאפשר לו להבין למה לא דייק מלכתחילה ולא פגעתם בקשר אתו (כי תכלס, לא האשמתם אותו בכלום… רק חזרתם על מה שהוא אמר).

מי שמכיר את כלי השיקוף, יודע מניסיון איזה כלי מנצח שהוא. מי שפחות מכיר, נוטה להיות חשדן כלפיו ולחשוב שעצם החזרה על הדברים של הצד השני תוציא אותו מטומטם. כוחו של השיקוף נובע מכך שהצד השני אינו שם לב לכך שהוא משוקף אלא מגיב לתוצרים של השיקוף – רפלקציה – ולכן מתפרק מנשקו מבלי ששם לב לכך.

נקודה סופר חשובה בהקשר של שיקוף, הוא חייב להיות שקוף – אסור לו להכיל שום שיפוטיות בין אם במלל, טונציה או בתנועת גוף כלשהי – ניחוח, ולו הקל ביותר, של שיפוטיות יהפכו את המראה לחלון והצד השני ייצא עליכם…  לכן, חזרה על המלל המדויק של הצד השני עשויה לעזור לכם לשמור על "מראתיות".

אגב שקרים, לא אחת מה שנתפש בעינינו כשקר גס של הצד השני יכול לנבוע מאי הבנה, טעות בזיכרון או בתפישה שלנו את האירוע כך ששיקוף, בשונה מ"לצאת על הצד השני", יכול לפתור בעיות שמקורן אינן בשקר של הצד השני אלא פשוט באי הבנה שלנו.

"בונה," אמרה לי החברה "השיקוף שלך עבד! חזרתי על הדברים של חמוטל: 'את אומרת שאת לא יודעת מאיפה הלחצן התעקם' (הייתי צריכה להרגיע את עצמי ממש לפני השיחה איתה כדי שזה לא ייצא לי שיפוטי…) ואז היא מתחילה לגמגם ואומרת שיש מצב שהילד שלה שיחק בטלפון… מפה לשם, היא פרצה בבכי ואמרה שהיא ממש לחוצה בכסף עכשיו ושהיא פחדה שאם תאמר את האמת, החברה לא תסכים לתת לה טלפון חדש… הרגעתי אותה בכך שאמרתי לה שזה יכול לקרות לכולנו ושאדאג לה לטלפון ושלהבא, פשוט תאמר לי את האמת. שמע, אני מרגישה מה זה טוב עכשיו!" גם דיוק, גם פתח לשינוי וגם שימור קשר עם קולגה – טריפל ווין!

שאלות? צרו קשר

 

מוזמנים.ות לשתף באמצעות:

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
דילוג לתוכן