בתחום ההתמודדות עם קונפליקטים קיימים הליכים שונים אשר מתמודדים עם האספקטים השונים של הקונפליקט. מאמר זה בא לסקור את ארבעת המישורים הקיימים – סילוק, יישוב, ניהול ומניעת קונפליקטים – להתמודדות עם קונפליקטים בין אנשים פרטים, בעלי תפקידים ופונקציות בארגונים, קהילות ומדינות.
חשוב להדגיש כי אין אמירה ערכית בסקירה לעיל וכל אדם, בבואו לבחון מהו ההליך המתאים להתמודדות עם הקונפליקט “שלו” צריך לבחור על סמך המאפיינים לעיל את ההליך המתאים ביותר למאפייני הקונפליקט בו הוא מעורב.
סילוק קונפליקט הינו מישור בו נפתרים הדברים ברמה התוכן, ללא כל ירידה אל מישור התפישות ומכאן התחושות של המעורבים. קונפליקטים הם תוצר ההזדהות של בני אדם עם נקודות מבטם – נושא עליו כתבתי בספרי The Romance of Ego & Conflict: A Practical & Spiritual Guide For Improving Your Conflict & Negotiation Abilities By Dissolving Your Own Ego– תהליך הגורר “חיבור בין האנשים לבין הבעיה”. תפישה של מציאות מובילה לפעולה אשר הופכת את ההתנגשות בנקודות המבט לגלויה. הליכים המתמודדים עם קונפליקטים ברמת סילוק סכסוך מתמודדים רק עם התוצרים הגלויים של הקונפליקט – חלוקת רכוש בין זוגות מתגרשים, מתן/דחיית סעדים לתובעים וכו’ – ואינם מתמודדים כלל את התפישות אשר יצרו את הקונפליקט והתחושות אשר נוצרו בעקבותיהם. בית המשפט היא הזירה המוכרת ביותר לסילוק סכסוכים וכך גם בוררות והליך הפישור. הבוררות שהתקיימה בין ישראל למצרים על רצועת החוף בטאבה היא דוגמה להליך של סילוק סכסוך אשר לא ניסה לבחון הדברים מעבר לרמת הטיעונים והעובדות שהציגו הצדדים.
יישוב קונפליקטים (Conflict Resolution) הוא מישור מעמיק יותר ממישור סילוק הסכסוך ובו יש שאיפה לטפל גם במקורות הקונפליקט – התפישות אשר גררו מחשבות אשר יצרו תחושות והובילו לפעולות. כלומר מישור יישוב הקונפליקט הוא מישור בו קיימת שאיפה לייצר פתרונות לבעיה – המישור הגלוי של הדברים – לצד שינוי מחשבתי ורגשי אשר ישנה את האופן בו הצדדים תופשים את הקונפליקט. למישור זו יש עדיפות כאשר מתקיימים יחסים מתמשכים בין הצדדים – שותפים המעוניינים להמשיך לקיים את השותפות או זוגות מתגרשים בעלי ילדים משותפים. הליך הגישור הוא ההליך היחידי הנותן מענה למישור יישוב הקונפליקט. חומר נוסף אודות הליך הגישור וההבדל בינו לבין הליך הפישור, הליך הבוררות וההליך המשפטי תוכלו למצוא במאמר מהו הליך גישור.
ניהול קונפליקט (Conflict Management) הוא מישור בו האופק אליו חותרים הצדדים אינו פתרון – העלמת הקונפליקט – מכוון שעצם קיומו של הקונפליקט בלתי נמנע ולעתים אף נכון לשמר אותו. למשל, קונפליקטים מערכתיים בארגונים בין פונקציות ארגוניות אשר נקודות המבט שלהם סותרות מלכתחילה כגון הקונפליקט בין פיתוח למכירות או בין המכירות לשירות בארגונים. לא רק שלא ניתן למנוע קונפליקטים אלו אלא אף לא נכון לעשות כן שהרי המטרה היא לאזן בין שני כוחות המתנגשים באופן מהותי.
ניהול קונפליקט יכול להתקיים ברמה האישית – כאשר הנסיבות יוצרות התנגשות מהותית בין שני אנשים, ברמה הארגונית וכמובן אף ברמה מדינית – בין מדינות בעלות קונפליקט מתמשך אשר, ולו בטווח הקצר, לא ניתן לסלק או ליישב אותו. הקונפליקט הישראלי – פלשתיני נופל בקטגוריה זו. הסיבה לכך שקונפליקט זה אינו מנוהל כלל מנויה במאמר שיתוף פעולה – תקשורת ומשא ומתן.
הליך “בניית הסכמות” (Consensus Building) והליך הגישור הם ההליכים היחידים הנותנים מענה למישור ניהול הקונפליקט. ברור כי ניהול הקונפליקט מחייב את גיוס הנכונות של הצדדים לקיים את הפרוצדורה הנדרשת לניהול הקונפליקט ונכונות זו צריכה להיווצר במסגרת ההליך. רק הליך הגישור והליך בניית ההסכמות חותרים לשינוי התייחסות הצדדים אל הקונפליקט ומכאן רתימתם לגיבוש הפתרון בעצמם.
מניעת קונפליקטים (Conflict Prevention), כשמו כן הוא, הוא מישור המבקש ליצור את הסביבה כך שהקונפליקט לא ייוצר אלא יישאר ברמת מחלוקת, דהיינו ללא המרכיב הפרסונלי ההופך מחלוקות לקונפליקטים (ראו מאמרי מהו קונפליקט לעניין זה). מישור זה עשוי לכלול הליך גישור לגיבוש הסכם ממון בין זוגות נשואים כדי למנוע, אם חלילה יחליטו להתגרש, גלישה לקונפליקט בעניין חלוקת הרכוש, משמורת הילדים וסידורי האחריות ההורית. מישור זה יכול גם לכלול עריכת הסכם בין הצדדים – בהליך של פישור למשל – כדי להסדיר סוגיות עתידיות כדי למנוע קונפליקטים. כך או אחרת, מאחר ואין עדיין קונפליקט בין הצדדים, הליכי הבוררות וההליך המשפטי אינם מתאימים למישור זה.
לסיכום: קיימים ארבעה מישורים להתמודדות עם קונפליקטים: סילוק – טיפול במישור הגלוי בלבד, יישוב – טיפול במישור הגלוי והסמוי, ניהול – גיבוש פרוצדורה בהסכמה להתמודדות הצדדים עם קונפליקט מתמשך ומניעה – הסדרת התנאים הנדרשים כדי למנוע היווצרות קונפליקטים.